דבי טל

יוני טל - בן

 

לזכור ולא לשכוח.

לזכור את כל הדברים שעשית בשבילי לאורך השנים.

לא לשכוח את הדרך שבה חינכת אותי.

 

לזכור את הרגעים המאושרים שלנו ביחד עם החיוכים הענקיים.

לא לשכוח את הרגעים המאתגרים שהיו בדרך ואת התמיכה העצומה שלך בי.

 

לזכור את התא המשפחתי המאוחד והאוהב שיצרת ביחד עם אבא.

לא לשכוח את כמות האהבה שהייתה כלפייך ועשרות האנשים שלהם דאגת כמו למשפחה.

 

אמא שלי,

בתקופה האחרונה המשפטים האלה רצים לי בראש.

מצד אחד אני רוצה לזכור ולהזכיר כל הזמן את האמא שהיית בשבילי ולא לשכוח את הבן אדם שהיית בשביל העולם הזה.

מצד שני אני לא יודע אם המשפטים ש״הזמן עושה את שלו״ וש״עברו כבר 5 שנים״ הם נכונים ושהחוסר שלך אמור להיות לי הרבה יותר קל.

 

זה לא שאני לא מתקדם הלאה. 

ממש עוד חודשיים אני מסיים את התקופה הסטודנטיאלית שלי. חתיכת תהליך שבו לא הפסקתי לאתגר את עצמי.

אני מסיים את התואר במדעי המחשב שלפני 6 שנים אמרת לי, ביחד עם אבא, שכדאי לי ללכת ללמוד. אבל את... את לא תהיי שם בטקס הענקת התארים. לא תשבי שם בטריבונה, תראי אותי עם הגלימה המדוברת ותשוויצי לכל העולם על הבן הקטן שלך שסיים תואר ראשון.

אחרי שנתיים מלאות ביזמות אני עוד מעט נוסע לטיול הגדול של תוכנית Zell. תמיד כשאני ואת דיברנו על הבינתחומי ועל הלימודים סיפרת לי על זה שניר היה בתוכנית הזו והוא נסע לארצות הברית וכמה התרגשתם איתו תוך כדי התהליך. אני הייתי מוכן לעשות המון כדי לחפור לך על הפרויקט שלי, לפנטז על הטיול לארצות הברית ושביחד נתרגש ונתלהב מהתהליך שאני עובר.

לפני 4 חודשים עברתי לגור לבד. גר בדירה משלי בתל אביב. עשיתי את זה אחרי המון התלבטויות וחששות… האם יהיה לי כיף ואיך אני אסתדר. אבל נזכרתי שאמרת לי פעם שאין דבר שאני לא אוכל לעשות אם אני אאמין. אז עשיתי. אבל הצביטה הענקית בלב כשאני לפעמים נכנס הביתה ומת לקבל ממך טלפון ש״במקרה״ עברת באזור ואת רוצה לעלות לקפה, שבעצם זה תירוץ שהמצאת כי את רוצה לבוא, להביא לי אוכל ודברים טובים כדי שאני עדיין ארגיש את המשפחתיות הזו. את המשפחתיות הזו שכל כך סימלה אותך אמאלה.

 

אז איך אפשר להגיד שהזמן עושה את שלו ושה״אין אמא״ נהיה יותר קל עם הזמן?

כנראה שזה לא תופס לבן אדם הכל כך מיוחד שהיית בשבילי. בשביל כולנו.

 

5 שנים עברו.

5 שנים עברו מאז שנשמת את נשימתך האחרונה.

נפרדנו ממך במיטה שלך, עם השיר ״יש בי אהבה״ שאבא הקליט לך, ואפילו שכבר לא כל כך הגבת ירדה לך דמעה אחת. דמעה שסימלה את המעבר מחיים עם אמא לחיים בלי אמא.

 

ההחמצה הזו שהפעם האחרונה שנפגשנו הייתה קצת אחרי שהשתחררתי, אי שם בגיל 22, היא החמצה ששורפת לי את הלב... 

כמה עברתי מאז. מרגיש כאילו חיים שלמים עברו.

אז אני עכשיו מסיים את הלימודים שלי, גר בדירה בתל אביב, מחפש את האחת שתעשה לי וואו על הלב וחושב המון על העתיד שלי.

מה היית מייעצת לי? מה היית אומרת לי שהדבר הכי נכון בשבילי? כמה זמן היית יכולה לשבת ולשמוע אותי חופר וחופר על ההתלבטויות שלי ובסוף להגיד את המשפט הנכון עם כל כך הרבה אמפתיה, הזדהות ואהבה כלפיי? אוי הגעגוע לאמא שהיית.

 

אז כן, כמו שאת מבינה יש ימים שבהם אני רק רוצה להשאר במיטה, לנתק את הטלפון, לבכות מתחת לשמיכה ולהתעסק בשאלות שעדיין לא קיבלתי עליהן תשובה - למה דווקא את הלכת? ומה הייתי יכול לעשות כדי שזה לא יקרה? 

ימים שבהם אני מרגיש שוואלה החיים האלה כל כך שבריריים ולא פיירים אז כוסעמק עם העולם הזה.

 

אבל אל תדאגי. אני עדיין בחור אופטימי. המון ימים אני קם עם רעב בעיניים. רעב שמאחוריו יש אותך, את הערכים שעליהם חינכת אותי, את המשפטים שהיית אומרת לי ואת הצוואה עבורי שכתבת במכתב שהשארת לי.

תוך שניה אני קם, שם חיוך ענק על הפנים, ומקיים את ההבטחה שלי. 

אני לא יודע איפה את נמצאת עכשיו. אם בכלל. אבל אני הבטחתי לך באחת מהשיחות האחרונות שלנו שאת תהיי גאה בי. שכל החיים תהיי גאה בי. אני אכבוש את הפסגות הכי גבוהות ואשבור את השיאים של עצמי והרבה מזה בשבילך. לזכרך. וכדי לדאוג שהזמן העצום והמחשבה שהשקעת בחינוך שלי לא יהיו לשווא.

 

כמה שזה מוזר.

נמאס לי לעמוד כאן מעל אבן, ביחד עם כולם ולדבר אלייך במונולוג. רוצה שתפתיעי אותנו, תחזרי הביתה ואני אחבק אותך כל כך חזק! אני וכולם פה.

שנלך ביחד עם מיה ודניאל לאכול מקדונלדס, שנפנטז ונתכונן בהתרגשות לחתונה של רועי וליהי, ושנלך להתלהב מהדירה החדשה והמיוחדת של אבא.

 

אבל את אינך… ולעולם לא תחזרי להיות...

אני אמשיך לדמיין אותך, לראות תמונות וסרטונים שלנו, לחשוב מה היית אומרת לי על הכל... 

אני אמשיך להתייחס אלייך כמו המלאך שלי אי שם למעלה ששומע, רואה, מכוון ואוהב אותי.

 

זהו אמא.

עוד שנה עברה.

תמשיכי לתת לנו את הכוחות לנצח את החיים האלו, לחגוג אותם כל יום כל היום, להגשים את עצמנו ולהיות משפחה מאוחדת ואוהבת.

והכי חשוב - בבקשה תשמרי עלי ועל האהובים שלי שם מלמעלה.

 

    אוהב אותך בכל ליבי, יוני.